חוות דעת משפטית הניתנת על ידי עד מומחה הינה אחד מהכלים המהותיים ביותר בעולם המשפטים המודרני, בעבר עד מומחה היה כמעט תמיד רופא או שמאי והיו מביאים אותו על מנת לסתור או לחזק את אחד הצדדים. העד המומחה נתן את דעתו המבוססת על מקצועיותו וניסונו רב השנים, לעומת זאת חוות דעת משפטית המבוססת על סקרי דעת קהל אינה מבוססת על דעתו של עד מומחה כי אם נשענת על מחקר מעמיק הסוקר ובודק כמות גדולה של אנשים.
ההיסטוריה (בקצרה) של חו"ד משפטית מבוססת סקרים
אומנם, לצערנו, לא הרבה עורכי דין מודעים לשימוש בסקרי דעת קהל כבסיס לחוות דעת מומחה, בבתי משפט. אך בבתי משפט ברחבי העולם הנושא הינו וותיק ונעשה בו שימוש תדיר יותר מאשר בארץ. אם נבחן את הספרות המקצועית בנושא נבחין כי כבר בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת בתי המשפט בארצות הברית ואוסטרליה פסקו על סמך ממצאי סקר שוק, שימוש בסקרי שוק בבית משפט ועוררו דיון ארוך ומעמיק ביתרונות והחסרונות של סקרי דעת הקהל כראייה משפטית.
התחומים בהם נפוץ שימוש בחוות דעת משפטית המבוססת על סקרי דעת קהל הינם:
- סימנים מסחריים
- תחרות בלתי הוגנת
- דילול כוח מכירה
- רשם הפטנטים
- הליכי גישור
- בוררות
- תביעות ייצוגיות
- ועוד
שימוש בסקרים בבתי המשפט בארץ
בארץ, כפי שציינו קודם, התחום של שימוש בסקרים בבתי המשפט אינו מבוסס דיו, בעיקר כי עורכי הדין פחות ששים להשתמש בו. המקרה המוכר ביותר בו נעשה שימוש בארצנו בסקרים בבתי משפט החל בשנת 1995 אז הוגשה תביעה ייצוגית כנגד חברת "תנובה" בעקבות הוספת סיליקון למשקה החלב העמיד של החברה.
התביעה הזו נמשכה למעלה מ-13 שנים בבתי המשפט השונים ולבסוף הוכרעה בפסיקה חסרת תקדים של פיצוי בגובה 55 מיליון שקל על ידי כבוד השופט ד"ר עמירם בנימני בפסק דין של 111 עמודים.
כחלק מהטיעונים של התביעה הם בחרו לפנות למכון המחקר "מאגר מוחות" על מנת שיבצעו סקר דעת קהל ובו יבחנו שיעור האנשים שדיווחו על פגיעה בעקבות החדרת הסיליקון לחלב העמיד, הסקרים שבוצעו על ידי מאגר מוחות סייעו לשופטת עדנה ארבל להכיר בתחילת התביעה כתביעה ייצוגית ולאחר מכן הדבר קיבל אשרור נוסף כשהשופט משה טלגם אישר את התביעה כתביעה ייצוגית ולאחריו גם ניתן אישור בבית המשפט העליון.
על מנת להבין את ההשפעה של הסקרים על קבלת הכרעת הדין יש להעמיק בפסק הדין עצמו, בו אימץ השופט בנימני את חוות הדעת של מכון מאגר מוחות ודחה חוות דעת נגדית אשר הוצגה על ידי מומחים מטעם תנובה. אלו הם חלק מדבריו "...הסוקרים הציגו בפני הנשאלים מצב אותנטי, בהתייחסם לפרסום ידיעות על הסיכונים הכרוכים בהכנסת הסיליקון לחלב.... על רקע זה ניתן להבין את ממצאי סקר "מאגר מוחות", הממחיש את עצמת הפגיעה בצרכנים, ואת תגובתם הנפשית והרגשית לעובדות שהתבררו".
היתרונות של סקרי דעת קהל כראייה בבתי משפט
סקרים הינם כלי חיצוני ובלתי תלוי, כאשר מקיימים סקרים (על ידי מכון סקרים המתמחה בכך) נעשה שימוש בכלים מדעיים ומדידים, במתודולוגיה מקצועית ולא מדובר על עמדות אישיות אשר יכולות להיות מושפעות מלחצים כלשהם. מעבר לעובדה כי הסקרים הינם אובייקטיבים ולא מוטים לצד כלשהוא ישנה חשיבות רבה גם למי שיציג את הסקר כעד המומחה בפני בית המשפט.
על העד המומחה לעמוד בקריטריונים חוקתיים מחמירים ועליו להיות מומחה בתחומו, בעל וותק וניסיון מוכח. חשוב מאוד להבין כי גם אם המומחה שלהם עומד בכל הקריטריונים יש חשיבות רבה מאוד לצורת ההגשה שלו ולאיך הוא מגיב בפני בית המשפט כאשר הוא יושב על דוכן העדים, לא כל עד מומחה המתמחה בתחום מסוים יודע להציג את דבריו בצורה משכנעת וסמכותית. כמו כן ישנה חשיבות ליכולת של העד לספר סיפור כי כפי שידוע לכולנו לא תמיד העובדות היבשות הן שעושות את ההבדל וישנה חשיבות עליונה לאיך הם מוצגות.
