על מנת לאסוף ראיות נגדך תבצע המשטרה חקירה משטרתית שמטרתה העמדתך לדין. מטרתה העיקרית של חקירה פלילית היא לגרום לך להודות בביצוע העבירות אותן מייחסת לך המשטרה או לפחות להפליל את עצמך או מעורבים נוספים בעבירה. במידה והינך חף מפשע, אז ודאי כי סיוע למשטרה בחקירה הינו הצעד הנכון ביותר על מנת להוכיח את חפותך. אך מה קורה אם הינך אשם בביצוע העבירה? במצב כזה הרי שכל סיוע המוגש למשטרה הינו למעשה סיוע בהוכחת אשמתך!
לעיתים מבצעת המשטרה חקירה סמויה אודותיך, ללא ידיעתך, עוד לפני שהיא מתחילה בביצוע חקירה גלויה. במהלך חקירה זו יתכן כי יבוצעו כנגדך תצפיות ומעקבים, האזנות סתר, הפעלת סוכנים, חקירת אנשים המכירים אותך, ועוד. במידה וקיים בלבך חדש כי מבוצעת נגדך חקירה סמוייה, יש להיזהר בדבריך, ובמיוחד לא לנסות "לפברק" מידע על מנת להסיט את החוקרים מן הכיוון הנכון.
החקירה הגלויה היא החלק בחקירה הכולל תישאול של הנחקר בחדרי החקירות של משטרת ישראל, תוך יידוע הנחקר על החשדות התלויים מולו ואזהרתך כי הינך חשוד בביצוע עבירה. אי אזהרה יכולה לגרום להפחתת המשקל של כל הודאה שתושג בחקירה עד כדי פסילתה. זכותך בתור נחקר לא לומר דבר, מאחר וכל מה שיאמר במהלך החקירה יכול לשמש נגדך מאוחר יותר בבית משפט. זכות זו ידועה בתור "זכות השתיקה", אך יש לה שני צדדים - מצד אחד היא תקשה על המשטרה לאסוף נגדך ראיות, אך מצד שני היא יכולה להוות חיזוק לראיות שכבר ישנן נגדך. בכל מקרה, זה הזמן להתייעץ עם עורכי דין פלילים שיוכלו לתת לך עצה שקולה. הגרועה מכל היא השתיקה הסלקטיבית בה הינך עונה רק לחלק משאלות החוקרים, ומסרב לענות לחלק אחר, ובכך ממקד את החוקרים בנקודות התורפה הקיימות בגרסתך. ניצול סלקטיבי של זכות השתיקה יכול לעיתים להועיל לחוקרים יותר מתשובה לגופו של עניין.
שלבי החקירה
בתחילת חקירה גלויה ינסה החוקר ליצור עמך שיחה ידידותית על מנת לקבל את גרסתך לגבי החשדות העומדים מולך באמצעות שאלות פתוחות שנועדו למשוך אותך לשוחח על המקרה. בשלב זה יתכן כי השוטר יראה כמו חבר המנסה לסייע לך לצאת מן הסבך ("מצבך ישתפר פלאים אם תודה!"), וזהו שלב בו כדאי לך לומר כמה שפחות, ובמיוחד להשתדל שלא לרדת לפרטים שאחר כך יקשו על עורך הדין שלך לטעון כי בכלל התכוונת לדבר אחר.
מכאן יתחיל החוקר להעלות את קצב השאלות בכדי לקבל כמה שיותר פרטים, אותם הוא יוכל להצליב ולאמת מאוחר יותר, ובמידה והתגלו סתירות או שקרים לעמת אותך איתם בשלב השלישי של החקירה תוך נסיון להוכיח לך כי הגירסה שמסרת אינה נכונה.
כדאי לזכור כי רוב ההרשעות מבוצעות כתוצאה מהודאה של החשוד! בנוסף כדאי לזכור כי ראיות שהושגו באמצעות הוצאת הודאה שאינה "חופשית ומרצון" עדיין אינה פוסלת את הראיות שהושגו כתוצאה מהודאה זו!
תחבולות
במידה והחוקר יגיע למסקנה כי קשה יהיה להוציא ממך הודאה, יתכן כי הוא יעשה שימוש בתחבולות שונות, שמטרתן לגרום לך להודות כאשר ההודאה נעשית מתוך רצון חופשי (שאחרת היא אינה קבילה) אך מתוך הטעיית הנחקר.
התחבולה המוכרת ביותר הינה פיברוק ראיות, בה המשטרה מנצלת את העובדה כי החשוד מבודד במהלך החקירה, ומזינה אותו במידע שיקרי לגבי ראיות שהתגלו המוכיחות את אשמתו. מטרת תחבולה זו היא לגרום לך להרגיש כי "אין לך מה להפסיד", וכי עדיף לך להודות על מנת להקל על מצבך. לעיתים המשטרה מפברקת הודאה של שותף אחר בפרשה שכביכול בחר להפליל אותך ומסר הודאה. ניתן גם לפברק שיחת טלפון "המועברת" אליך אל חדר החקירות או אל מתקן המעצר בה הצד השני מסייע למשטרה מתוך ידיעה או אפילו ללא ידיעתו.
תחבולה מוכרת נוספת נקראת "הכמנת פרטי חקירה" בה המשטרה מסתירה בכוונה פרטים מסויימים שהתגלו במהלך החקירה כגון ראיות מסויימות שהתגלו בזירת הפשע. במידה והחשוד מתייחס אל פרטים אלו מיוזמתו במהלך החקירה שלו, וזאת למרות שהוא לכאורה לא אמור להכיר את האירוע, יכול הדבר לבסס את החשדות כנגדו. הכמנת פרטי חקירה יכולה להתבצע גם באמצעות אספקת נתונים שגויים בכוונה, מתוך תקווה כי החשוד יתקן את החוקר ויגלה כי יש לו מידע על הפשע.
שיטות חקירה
אחת משיטות החקירה הידועות ביותר הינה השוטר הטוב והשוטר הרע. בשיטה זו מופעלים כנגדך שני חוקרים המחלקים בינהם תפקידים: שוטר אחד הפונה אליך בצורה רשמית ונוקשה בתקווה להפעיל עליך לחץ (הרע) ושוטר אחר המגן עליך מפני השוטר הרע תוך נסיון לדובב אותך לגבי סתירות שהוא "לא הבין" בתשובותיך.
שיטה מוכרת נוספת הינה הכנסת מדובב משטרתי אל תא המעצר שלך או אפילו אל מכונית בה אתה נוסע בכדי שתספר לו פרטים לגבי העבירה המיוחסת לך. לעיתים מדובר בעבריין המנסה להקבל בעונשו שלו או אפילו בשותף שלך לדבר העבירה שהסכים להפליל אותך בתמורה להקלה במצבו.
לעיתים קרובות מבצעת המשטרה עימות בין החשוד בעבירה לבין מי שהתלונן עליו או לבין חשוד אחר. עימות זה יכול להיות מתוכנן מראש או "מפגש מקרי" במקום נייטרלי (מכונית, מזדרון תחנת המשטרה או חדר השירותים).
שיטת החקירה האפקטיבית ביותר הינה הפחדת החשוד בכדי לגרום לו להיכנס ללחץ ולספק לחוקים מידע שבאופן רגיל הוא לא היה מוסר. על מנת להגביר את הפחד שלך יושיבו אותך בבידוד בחדר חקירות קטן, על כיסא לא נוח, לאורך שעות ארוכות כאשר החוקר יושב קרוב אליך בכדי לא לתת לך מרחב. תנאי הכליאה הקשים במתקני המעצר בארץ מהווים אף הם גורם מלחיץ מרכזי, במיוחד עבור מי שזו לו הפעם הראשונה בה הוא "מבקר" בהם. לאורך כל החקירה ינסה החוקר לשמור אצלך תחושה של חוסר וודאות בכדי שתהיה מוכן לספק לחוקר מידע בתמורה לכך שהוא יספר לך "מה קורה". גם ביצוע חיפוש מביך בביתך יכול להוות גורם מלחיץ בו יעשו החוקרים שימוש.
אמצעי זיהוי חשודים
המשטרה מפעילה שיטות רבות שמטרתן לזהות את החשוד בביצוע עבירה פלילית. האמצעי הבסיסי ביותר הינו ביצוע מסדר זיהוי בו קורבן העבירה או עד לדבר העבירה מנסים לזהות את העבריין מתוך קבוצת אנשים (מסדר חי) סדרת תמונות (מסדר תמונות), או סדרת קולות אנשים (מסדר קולות). כל קבוצה במסדר זיהוי צריכה להכיל בדרך כלל שמונה פרטים (אנשים, תמונות או קולות) מהם העד צריך לבחור. כאשר קיים חשד באשר לזהותו של עבריין, תזמן המשטרה את העדים לאירוע, ותבצע עימם מסדר זיהוי.
כדאי לדעת כי בעת ביצוע מסדר זיהוי חשוב לדעת כי לך או לעורך הדין שלך יש יכולת להשפיע על ביצוע המסדר: לפסול ניצבים, להביא ניצבים מטעמך, להשפיע על פרטי הלבוש של הניצבים, לבחור את המקום בו תעמוד במסדר הזיהוי, ואף להחליף את המיקום שלך בתוך הקבוצה בעת החלפת עדים במסדר. זו הסיבה מדוע חשוב מאד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בפלילים קודם לביצוע מסדר הזיהוי.
