לא קל לפרק משפחה. עם כל הסטטיסטיקות והידיעה של כולנו שזוגות רבים מסיימים בגירושין, אם מגיע הרגע הזה, זו תחילתה של תקופה קשה ומורכבת. אם יש ילדים, הסיפור מסתבך עוד יותר. היום הנטייה הכללית בקרב הרשויות המשפטיות ובקרב ההורים היא לכיוון משמורת משותפת, אבל גם בנושא של משמורת משותפת מזונות הוא למשל תחום שעלול להיות מורכב ומבלבל.
אבל בואו נתחיל מההתחלה. בעבר היתה נטייה מאוד ברורה במערכת המשפטית: ילדים, במיוחד עד גיל 6, צריכים להישאר ברשות אמם – עיקרון הנקרא חזקת הגיל הרך. האם היתה מקבלת את המשמורת על הילד והאב היה מקבל הסדרי ראייה כלשהם, ומשלם מזונות לאם כיוון שהיא ההורה ה-'ראשי'. כיום דברים נראים מעט שונה.
הכיוון: משמורת משותפת
כדי להבין את האופן בו רואה המערכת המשפטית את עניין המשמורת יש להבהיר מספר דברים. ראשית, בית המשפט תמיד יבסס את החלטותיו על טובת הילד. שנית, יש הבדל בין נושא המשמורת לבין חלוקת זמני השהייה של הילד בין שני ההורים.
- משמורת משותפת - הכוונה היא להגדרה של איזה הורה מחזיק באחריות על גידול הילד. אם בעבר הנטייה היתה להעניק לאם את המשמורת וכך להפוך אותה להורה הראשי ואת האב להורה מארח שמקבל ביקורים מהילד, כיום הרצון הוא ליצור שוויון בין ההורים.
האחריות לגידול הילדים נחלקת שווה בשווה בין שני ההורים וגם הילד רואה אותם כשווים.
- חלוקת זמני השהייה - השאיפה היא ליצור איזשהו שוויון גם בחלוקת הנטל בפועל, ולהגיע למצב בו זמני השהייה של הילד נחלקים שווה בשווה בין שני ההורים. יותר ויותר ילדים להורים גרושים כיום חיים בשני בתים בחלוקה כמעט שווה של הזמן. אבל חלוקת זמני השהייה היא עניין אינדיבידואלי שנקבע לגופו של עניין בהתאם לנתוני הזוג המתגרש.
יכול להיות מצב בו ישנה משמורת משותפת אך האם היא עדיין מי שמחזיקה ברוב זמן השהייה עם הילד, כיוון שהיא פנויה יותר או מכל סיבה אחרת. אבל את כל ההחלטות על עתיד הילד, חינוכו ובריאותו היא לא תוכל לעשות ללא הגרוש שלה, השותף לה במשמורת.
שוויון בנטל – האומנם?
למרות כל ההצהרות על חלוקת אחריות שווה והחלטה על משמורת משותפת, תחום המזונות הוא תחום שעדיין נותר לא שוויוני, לפחות ברוב המקרים. על פי החוק, מי שצריך לשאת בנטל הכספי של גידול ילדים הוא האב, וזה תקף גם אם המשמורת משותפת וזמני השהייה שווים, וגם אם האם מרוויחה יותר.
אך המערכת המשפטית אינה עיוורת ובודקת כל מקרה לגופו. במקרים רבים של משמורת משותפת, קבע בית המשפט על הפחתה של כ- 25% מגובה המזונות כיוון שהנטל מתחלק גם כך בצורה קצת יותר שוויונית.
בתיקי הגירושין המורכבים, ומתוך רצון ליצור משמורת משותפת, נקבעים מזונות בזהירות רבה ומהווים אתגר גדול עבור המערכת המשפטית. יש לוודא כי אכן בני הזוג חולקים באחריות ובנטל הכלכלי ושאין כאן ניסיון של האב להתחמק מתשלום מלא של מזונות. טובת הילד, כפי שכבר אמרנו, היא כמובן לקבל מערכת יחסים שוויונית המבוססת על שיתוף פעולה, גם בין הורים גרושים. זוהי המטרה אליה שואפת המערכת המשפטית.
משמורת משותפת ללא מזונות
לאחרונה, ניתן פסק דין תקדימי וחדשני בעניין תשלום מזונות עבור ילדים כאשר מתקיימת משמורת משותפת (תמ"ש 16785-09-12 ל.ר ואח' נ' ד.ר). במסגרת פסק דין תקדימי זה נקבע כי כאשר בני הזוג משתכרים משכורת דומה, או שהאם מרוויחה יותר מהאב והם, ושני בני הזוג נושאים במשמורת משותפת (חלוקת ימים ומשאבים שווה), אין מקום לחייב את האב בדמי מזונות ילדים כלל. זוהי החלטה תקדימית היוצרת מצב חדש של משמורת משותפת ללא מזונות.
הערעור על ההחלטה בתמ"ש 16785-09-12 בערכאה ראשונה הוביל לערעור נוסף, אשר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, שבהרכב מורחב של 7 שופטים ובפס"ד תקדימי נקבעה הלכת 919. בפסק הדין קבעו השופטים פה אחד על שינוי ההלכה הנהוגה המושפעת מן הדין העברי שהייתה נהוגה עד היום, ופסקו כי בהתאם לעקרון השוויון בין המינים בהתקיים התנאים המשפטיים למשמורת משותפת, אין מקום להעברת כספי מזונות מן האב אל האם מעבר לחובה שכל צד יישא בהוצאות הקטינים בזמני השהות שלו.
